<h1>רבינו יהונתן מלוניל — חגיגה</h1>
<h2>דף כ.</h2>
[חגיגה י' ע"ב] מעילות, ומקשינן בגמרא מכתב כתיב דכתיב [ויקרא ה'] כי תמעל מעל וחטאה בשגגה וגו', ומשני יש דברים במעילות דקימא לן שמעל ואינו מפורש טעמו כגון נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח שליח מעל ותמיהא לן שליח עניא מאי עבד דהא לא שינה מכל שאמר לו בעל הבית שאם אמר לו לקנות לו חלוק הרי קנה לו חלוק כאשר צוהו ואם כן אמאי מעל דהא תנן ברישא דמתניתין השליח שעשה שליחותו (השליח) [בעל הבית] מעל ואם כן אע"פ שנזכר בעל הבית שמשל הקדש היו המעות ונמצא שבעל הבית מזיד ולאו בר מעילה הוא השליח אמאי מעל שהרי שליח של בעל הבית הוא והוא לא היה יודע ששל הקדש הוא אבל מדמינן ליה למוציא מעות הקדש לחולין שאע"פ שאינו יודע ששל הקדש היו מעל הכא נמי ימעול השליח אע"פ שלא ידע ששל הקדש היו ולא דמי התם מידע ידיע דאיכא זוזי דהקדש בביתו והוה ליה לעיוני שלא יחליף הכיס של הקדש וכיון שלא נזהר הענישו הכתוב להביא קרבן אבל הכא גבי שליח מי הוה ידע הינו כהררין התלוין בשערה שאנו מדמין אותו למוציא מעות הקדש לחולין ואינו דומה.
